מס ודיווח: מה לשאול את רואה החשבון שלכם

שיעורי מס משתנים. ספי דיווח מתעדכנים כל שנה. מסלולי מיסוי נפתחים ונסגרים. עמוד שיווקי שנוקב בשיעור מס יהיה שגוי בתוך זמן קצר – ובינתיים מישהו יסתמך עליו כשהוא מחליט על עסקה של מאות אלפי שקלים.

ניסינו לאמת ספים ושיעורים מול פרסום ראשוני של רשות המסים, ולא הצלחנו לעשות זאת ברמת הדיוק שהעמוד הזה דורש. לכן הם אינם כאן. אנחנו מעדיפים עמוד שאומר פחות ונשאר נכון.

מה שכן יציב לאורך זמן הוא המבנה: מה האמנה מחלקת בין המדינות, ואילו שאלות אתם צריכים לשאול. שני אלה לא מתיישנים בכל ינואר.

בין ישראל לאיחוד האמירויות קיימת אמנה למניעת כפל מס, ונוסחה המלא בעברית מתפרסם באתר הממשלה. שלושה סעיפים בה נוגעים ישירות למי שקונה נכס.

סעיף 6 קובע שהכנסה שמפיק תושב מדינה מתקשרת ממקרקעין הנמצאים במדינה האחרת – ניתן לחייבה במס באותה מדינה אחרת. סעיף 13 קובע את אותו הדבר לגבי רווחים מהעברת אותם מקרקעין.

סעיף 23 קובע כיצד נמנע כפל המס במקרה של ישראל: כאשר תושב ישראל מפיק הכנסה שניתן לחייבה במס באיחוד האמירויות, ישראל תתיר ניכוי מהמס על הכנסתו בסכום השווה למס ששולם שם – אך הניכוי לא יעלה על החלק ממס ההכנסה הישראלי שניתן לייחס לאותה הכנסה.¹

שני פרטים נוספים ששווה להכיר. סעיף 2 מונה את המסים הישראליים שעליהם חלה האמנה – מס הכנסה ומס חברות, לרבות מס על רווחי הון, וכן המס המוטל על רווחים מהעברת נכס לפי חוק מיסוי מקרקעין. וסעיף 29 קובע שהאמנה נכנסת לתוקף במועד המאוחר מבין ההודעות ההדדיות של שתי המדינות, ושהוראותיה חלות על מסים בתקופות המתחילות ב-1 בינואר של שנת הלוח שאחרי השנה שבה נכנסה לתוקף.

את מועד התחולה המדויק לא אימתנו מול פרסום ראשוני, ולכן הוא אינו מופיע כאן. זו אחת השאלות ברשימה למטה.¹